בתי הספר המשלבים מתיימרים ליצור מפגש בין תלמידים מאוכלוסיות מגוונות, אך בפועל, רובם מפגישים תלמידים ממשפחות דתיות מתונות עם ילדים ממשפחות חילוניות בעלות זיקה למסורת היהודית; ברוב בתי הספר הללו לא מתקיים מפגש אמתי בין שונים, והם מבוססים על 'יחד' יהודי בלבד, במקום על 'יחד' ישראלי רחב. נוצר פער בין היומרה של החינוך המשלב לבין המציאות, ולנוכח האתגרים הבוערים של החברה הישראלית, לבתי הספר המשלבים אין מה להציע
בדברים הבאים אבקש להעלות תהיות על צורה ספציפית אחת של דיאלוג בין דתיים וחילונים בישראל: מערכת החינוך המשלב, שבבתי הספר שלה לומדים, אלה לצד אלה, ילדים מבתים דתיים עם ילדים מבתים חילוניים. טענתי היא שמערכת החינוך הזו, לצד החשיבות שלה והצורך שהיא ממלאת עבור משפחות מסוימות, מתיימרת לקיים מפגש בין זרמים ואוכלוסיות מגוונות בחברה הישראלית, אך בפועל אינה עושה זאת. מעבר לכך אטען שהחינוך המשלב מקדם רעיון שהיה נחוץ לפני כשני עשורים, כשבתי הספר המשלבים הראשונים אך הוקמו, אך כיום הרעיון הזה איבד, במידה רבה, מכוחו. האתגרים המונחים כיום לפתחה של החברה הישראלית שונים מן האתגרים שהונחו לפתחה בשנות…
