על יחסי הכוח בין קבוצות הבת של הציונות הדתית
שאול עמיר, יובל זיסקינד
שני ציבורים שונים חיים יחד תחת הכותרת "ציונות דתית". אך בעוד הציבור השמרני מנהל את אורח חייו בלי כל הפרעה ומשמיע את דעותיו בפומבי, אנשים רבים מהציבור הליברלי משתיקים את דעותיהם ונאלצים לנהל אורח חיים שאינו הולם את השקפותיהם הערכיות.
שאול עמיר כותב על האנוסים החדשים, ויובל זיסקינד בכתבה על המאבקים בחינוך הדתי
מחבר: שאול עמיר
כיום כבר בולטת לעין העובדה כי הציבור הציוני-דתי מתפצל לקבוצות שונות, וקשה יותר ויותר למצוא מכנה המשותף לכולן ומגדיר אותן כציבור אחד. הפער הולך וגדל בייחוד בין שני מחנות: המחנה האחד, המכונה לצורך העניין חרד"לי, דוגל בהחמרה הלכתית (בייחוד במה שנוגע ליחסים בין גברים לנשים ולסוגיית ה"צניעות"), בדחייה עקרונית של התרבות המערבית וערכיה, ובסגירות מחשבתית בכל הנוגע ללימודי חול ולעולם האקדמי. המחנה השני דוגל בדינאמיות ובפתיחות של השדה ההלכתי, ביחס חיובי להשכלה כללית ובשילוב המהפכה הפמיניסטית וחלק מהלכי הרוח הפוסט-מודרניים בעולמו הדתי.
אך למרות תיאורן של שתי הקבוצות כשני אגפים שונים אך שווים של הציונות…
