מעקב אחר המתחולל בחברה החרדית בעקבות המלחמה מגלה התעוררות בכל הנוגע לסוגיית השוויון בנטל: אם בזרם החרדי המרכזי הדבר מעורר מבוכה בעיקר אצל האברכים, אצל הציבור החרדי המודרני, התביעה המוסרית להשתתפות כבר הופכת לקריאה ברורה מצד הרבנים לקחת חלק בגורל החברה הישראלית
ביקום מקביל התנהל השנה חג שמחת תורה כסדרו: המבוגרים רקדו עם ספרי התורה, הילדים זללו ממתקים עד שבטנם כאבה והבחורים השתכרו והשתוללו הרבה מעבר לגבולות הטעם הטוב. בשבוע שלאחר מכן התחיל דיון בכנסת בסוגיית גיוס חרדים לצה"ל. נציגי מפלגות האופוזיציה הצהירו כי יעמדו על הרגליים האחוריות ולא יאפשרו לחוק הפטור לעבור, ואילו נציגי החרדים הסבירו כי למעשה, הצבא לא מעוניין כלל בחרדים ובכלל אבד הכלח על מודל צבא העם ויש להחליפו בצבא מקצועי. באופק לא נראה שום סיכוי לשינוי השיח ולהגעה להסכמה.
למרבה הצער, ביקום שלנו התגלגלו הדברים אחרת. הפוגרום הנורא בתושבי העוטף טרף את הקלפים ושינה את כל מה שהכרנו וידענו וחשבנו לפני שהאיר הבוקר על ה־7 באוקטובר, חג שמחת תורה ושמיני עצרת.
ענני הסערה עדיין מעלינו ומוקדם עדיין לחזות את רוחב ההשלכות ועומק המשמעויות של…
