בגוף ראשון מחשבות על חוויית הגוף הנשית בחברה הדתית נעמה פלסר נעמה פלסר מנחה סדנאות לנשים העסקות בגוף, בנפש וברוח, ומרכזת את התוכנית "עבודה שבגוף" בבית המדרש "מתן" בירושלים בשלב מסוים של חיי נפרדנו אני וגופי והפכנו לשניים, עד שכמעט לא שמתי לב לקיומו. מתי זה קרה? ומדוע? זיכרונות שסיפרו לי נשים עשויים לסייע במציאת תשובה לשאלה המטרידה הזו. הסיפורים מאירים סיטואציות בדרכה של ילדה, נערה ואישה שחיה בחברה הדתית ומתמודדת עם מסרים הקשורים לגופה. שנים לא הכרתי בעובדה המרגשת שיש לי גוף. זאת אומרת, שנים לא הייתה זו עובדה מרגשת עבורי; כמעט לא שמתי לב לקיומו. זה לא שאף פעם לא ידעתי זאת – כשהייתי תינוקת התרגשתי מאוד מהגוף: מצצתי את אצבעות רגליי בהנאה… למדתי אותו דרך ליטופים, חיטוטים, אמבטיות חושניות. התפלשתי באוכל ובחול ובבוץ. היה גוף והיה כל כך נעים. אז מתי זה קרה שנפרדנו? ולמה? מתי הפכנו לשניים – אני וגופי? אולי זה הספר "אני וגופי" שקצת אשם. הרי זה הספר הראשון שהגיע לביתנו כדי ללמד על המערכות הפועלות בגוף בשיתוף פעולה; ספר שבו "אני" למדתי על "גופי", אחר כך הגיע הספר המרשים "המכונה שלא תיאמן". הגוף…
