בין יהדות
לפוסטמודרניזם
אריאל פיקאר
"דת ללא אשליה", ספרה של גילי זיוון, מציג
ניצני היבטים פוסטמודרניים אצל ארבעה הוגים יהודיים, ומצביע על תהליך שבו הדת אינה
טוענת יותר לאמת אוניברסלית אלא הופכת להכרעה סובייקטיבית של האדם. גם בסוף הספר
שאלות רבות נשארות בו פתוחות אך אולי זו מהות העניין.
"גירוש יהודים מביתם ומנחלת אבותם בידי ממשלת זדון מטורפת ומושחתת שתחזק את הטרור" "סיום הכיבוש המשחית וחזרתה של ישראל לעצמה בזכות התפכחותו של ראש הממשלה מהזיות משיחיות" איזה מבין שני המשפטים הללו משקף נכונה את אירועי הקיץ האחרון? מה "באמת" קרה שם? לכאורה אין ולא יכול להיות ויכוח על העובדות "היבשות", אלא שהעובדות מגיעות אלינו דרך הקשר מסוים, מי הוא המספר? מהי השקפת עולמו? אילו עובדות הוא מבליט ואילו מצניע? כל קורא עיתונים וצופה בטלוויזיה יודע שההבדל בסיקור האירועים בין עיתונים או עיתונאים שונים הוא משמעותי ביותר אף שכולם עוסקים באותן "עובדות". השוני שבתיאורים השונים הוא עצמו תוצר של מציאות חדשה שיש בה ריבוי של אמצעי תקשורת וחופש לבטא עמדות שונות. זוהי אחת מן התובנות החשובות של הפוסטמודרניזם – השפה אינה…
