בין קודש למחול – שיחה על רוח וחומר
יקיר אנגלנדר
שיחה עם רננה רז, כוריאוגרפית,רקדנית ובתה של רבה רפורמית.
עבודותיה עוסקות בין השאר בגוף, בחיבור בין הגוף והרוח ובמקורות היהדות.
ביקשתי להבין דרכה את הגוף ואת משמעותו במפגש בין תרבות חילונית, תרבות דתית ותרבותחרדית.
בואי נתחיל עם ההצגה "אשת"[1],שעוסקת בסיפור תמר ויהודה. כשאת קוראת את הטקסט, את מרגישה שהגוף שלך יכול להביא לצופהמשהו שגם ההרצאה הכי טובה בנושא לא תצליח ליצור?
"כבר בתחילת העבודה על 'אשת' שמנו לב שהסיפור בתנ"ך'קמצני' בפרטים. הבמאית מילאה אותו בפרשנויות חז"ליות, ואנחנו נקטנו עמדה שמטרתהריקוד הוא להחיות את התנ"ך. למשל, את הסצנה של אונן ותמר הפכנו לכמעט סצנת אונס.בטקסט כתוב שהוא עשה הרע בעיני האל ולא הקים זרע – ואתה שואל, למה הוא לא הקים זרע?מה היו יחסיו עם אחיו ומהי התחושה שכרוכה בלשכב עם אשת אחיו שנפטר? ובכלל, הרעיון שלמצוות ייבום, שהוא מסחר בגוף. תמר אמרה, 'אם אני נסחרת בגופי בעולם של גברים, אז לפחותאעשה מניפולציה כדי להשיג את מה שאני רוצה'. ההצגה היא תיאטרון בובות למבוגרים – אנימשאילה לבובה תמר את הגוף שלי על מנת שתוכל לספר את…
