דבר עורך
"…וּבְגִשְׁתּוֹ עַד הַהֵלֶך טָפַח עַל שִׁכְמוֹ טְפִיחַת חִבָּה אֲשֶר יֵשׁ-בָּה כְּדֵי לְפַצְפֵּץ, וַיִּקַּח לָשׁוֹן וַיֹּאמַר:
'אָכֵן חַיָּה כִלְבָבִי אַתָּה, אָחִי, זַרְזִיר מָתְנַיִם, וּלְךָ יָאֲתָה הַמְּלוּכָה; וְאוּלָם רוֹאֶה אֲנִי בְךָ כִּי צָמַקְתָּ מְעָט בַּדֶּרֶךְ וְהִנְּךָ טָעוּן אֲבִיסָה. בְּטַח בִּי, עוֹֹד הַיּוֹם עַל אֲבוּסִי תַעֲמֹד וּבִטְנְךָ לֹא תֶחְסָר. לִבִּי לִמְלָכִים וְלִבְלוֹאֵי מְלָכִים מֵאָז, וְעַתָּה כְּבוֹא לְיָדִי אֶחָד מֵהֶם, הַאֶפְטְרֶנוּ בְּלִי מִסְפּוֹא? צַלְעָתִי כְּשָׁמְעָתָהּ תְּכַרְסְמֵנִי חַיִּים. אֶת-עַצְמוֹתַי תְּגָרֵם. אַחַת עַל כֵּן אָמַרְתִּי: עָקוּד כְּעֵגֶל אֶל שֻׁלְחָנִי עַל כַּפַּיִם אֶשָּׂאֶךָ. יָדַעְתִּי כִּי לֹא תִנָּחֵם. הַלְעֵט נַלְעִיטְךָ כִּמְרִיא בָשָׁן. וּמִמִּשְׁמַנֵּי הַמַּעֲדַנִּים. כְּמִשְׁפַּט הַמְּלָכִים יֵעָשֶׂה לָךְ: שָׁלֹש לְשׁוֹנוֹת תְּמִימוֹת בְּחַרְדָּל. אַל תִּרְאֵנִי שֶׁאֲנִי טַבָּח. בַּעַל בְּעַמַּי אָנֹכִי, וּנְוַת בֵּיתִי, יְדַשּׁנֶהָ אֱלֹהִים, אֵין כָּמוֹהָ מֵיטִיבָה פַטֵּם. יְחִידָה בְדוֹרָהּ, אֲנִי אוֹמֵר…
