טקסי חיים: ירושה אחראית • פרידה
חייו של האדם היהודי מוקפים טקסים מכל עבר: לידתו ומותו ארוגים בטקסים שמבקשים לתת פשר לאירועים הללו; גם אירועים שקשורים לזוגיות, ללידה ולכניסה אל הקהילה מצוינים בטקס, שמרומם את המומנטים הללו ומעניק להם הקשר ריטואלי. בבואנו להקדיש גיליון לטקסי חיים, עמדו בפנינו שתי שאלות: האחת – אילו טקסים חדשים הולכים ומיתוספים בשנים האחרונות לעולם היהודי, ולצדם – אילו טקסים מתקיימים בעולם הדתי ופחות נוכחים בתודעה הציבורית; השנייה – כיצד ניתן להאיר את הטקסים הוותיקים והמוכרים באור חדש.
התשובות לשאלות האלה מרכיבות את המאמרים השונים בגיליון. הם מלמדים בעיקר על הדינמיות של המסורת היהודית, ועל החירות הפרשנית של גברים ושל נשים שמציינים את הטקסים בחייהם. החירות הפרשנית הזו ממוקמת בין שני קטבים – באחד, תחושת שייכות לעולם האמונה היהודי ולמסורת שלו, ובשני – תחושת אחריות כלפי הטקסים הללו, והחובה להעניק להם תוכן פרטיקולרי, מקורי, שישכון בהרמוניה עם עולמו הפנימי של האדם.
הדברים מהדהדים את דיונו של הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה במושג הירושה. דרידה מדבר על הצו הכפול של היורש: "ראשית, יש לדעת…
