ברפואה היוונית העתיקה משמש המונח 'קריסיס' לתיאור של רגע שיא, קו פרשת מים שלאחריו יתכנו רק מוות או החלמה. אותה מילה שהתגלגלה אל השפה האנגלית ומשמעותה כיום "משבר" או ארוע טראומתי ומערער, משמשת לתיאור רגע המפנה במחלה, שיכולתו של הרופא לשים לב אליו עשויה להכריע את הכף.
הרפואה היוונית העתיקה היתה מה שנכנה היום "הוליסטית", ועסקה רבות באורח חיים, ובמעין רפואה מונעת. גורמי המחלה לתפיסתה היו תלויים בהפרה של איזון הקיים בין יסודות ונוזלים שונים בגוף, כאשר על מנת לשמור על בריאותו על האדם לקיים אורח חיים שמאזן בין היסודות השונים והמנוגדים הללו, ואם חלה עליו להצליח ולהשיב אותו. לאיזון הגופני הצטרף גם האיזון הנפשי, שליטה בתאוות הגופניות, ורכישת מידות טובות ומתונות. כך נכרכה שיטה רפואית זו בעיסוק באתיקה, ובראיית חוסר הצדק ומידות רעות כגורם, וכביטוי, של "מחלה".
הגליון שלפניכם עוסק כולו בסוגיית הרווחה, ביהדות, ובכלל, באמצעות היבטים תאורטיים, היסטוריים, וקונקרטיים. עיסוק בסוגיית הרווחה, נושא שממעטים לשמוע עליו כעת, בעיקר בהיבטיו התאורטיים, משתלב עם הצורך הדוחק באיזון. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בקולות…