הַתִּקְוָה
אסתר שקלים
אֲבוֹתַי לֹא הִתְפַּלְּלוּ
לְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
מִשּׁוּשָׁן צָפוּ יַמָּה
אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה
בְּצִיּוֹן.
וְעָלוּ
וְטִפְּסוּ בְּחוֹף מַעֲרָב
וְתָהוּ בְּסוֹף מַעֲרָב
וְטָעוּ בְּסוֹד מַעֲרָב
וְתָעוּ.
וַאֲנִי בְּכֹתֶל מִזְרָח אֲשֶׁר בַּמַּעֲרָב
קָדִימָה
חַדֵּש יָמֵינוּ כְּקֶדֶם
אֲפַלֵּל.
מתוך "שרקיה"
בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן.
תהליך התקבצותן של קהילות יהודיות מכל רחבי העולם אל מדינת ישראל לפני כמה עשורים היה תהליך מלא פוטנציאל תרבותי ודתי. הקהילות בתפוצות השונות פיתחו ושכללו את התרבות היהודית בכל מובניה: ההגות, המנהג, הפיוט, הלימוד, ועוד; אסיפתן יחד עשויה הייתה להביא לסינתזה רבת עוצמה: בין מזרח למערב, בין תרבויות מוסלמיות לנוצריות, בין העולם המתועש לחברה המסורתית.
אך נדמה שהמפגש ההיסטורי הוחמץ. במקום שהענפים השונים (שמקורם באותו שורש) יתלכדו יחד לעץ מרהיב ומרשים, התרבויות היהודיות השונות התנגשו זו בזו ונקלעו למערכת יחסים שכללה מאבקים על הון תרבותי, מעמד הגמוני, כוח והשתקה.
גם בחברה הציונית-דתית התרחש אותו תהליך, שבו המסורות של יוצאי ארצות האסלאם לא באו לידי…
