משנותיהם השונות של הרב סולוביצ'יק, פרופ' ליבוביץ והרבי מלובביץ' היו זרות לעמוד השדרה המרכזי של הציונות הדתית. כניסתם אל שורותיה בעשרות השנים האחרונות מסמלת את המהפכה שעברה התנועה, הבוחנת עד היום את גבולותיה
הרב יוסף דב סולוביצ'יק, פרופ' ישעיהו ליבוביץ והרבי מלובביץ': מה להם ולציונות הדתית? לשאלה זו היבטים אחדים. היבט אחד הוא האינפורמטיבי. אפשר להתחקות אחר הזיקה ההיסטורית של שלושת ההוגים לתנועה הציונית הדתית. היבט אחר הוא התודעתי. אפשר לבחון בחינה רפלקטיבית את מעמד השלושה בתודעה הציונית־דתית. אבל אני מבקש להצביע על עובדה מעניינת: השלושה הלכו לעולמם בעידן שבו הציונות הדתית שינתה את פניה. והנה ההיסטוריה החברתית מעצבת את כיווניה לפי דרכה העצמאית ולא לפי הכתבה מראש: בחייהם לא הייתה לשלושה השפעה מהותית על המחנה הציוני־דתי בארץ. אומנם הם היו דמויות ידועות היטב, אולם לא בעלות השפעה מעצבת. לאחר פטירתם הם הפכו לא רק לגורם נוכח אלא גם לגורם מעצב של מחנה זה.
טענה זו דורשת הסבר. שלושת ההוגים היו אינדיווידואליסטים. הרב יוסף דב סולוביצ'יק היה איש אגודת ישראל בצפון אמריקה שעבר באמצע חייו לציונות הדתית,…
