ונשלמה פרים שפתינו
הרב שמואל ריינר
הרב שמואל ריינר הוא מראשי ישיבת הקיבוץ הדתי מעלה- גלבוע
מאמר זה פורסם בעבר בספר: "דרישת שלום: דרשות על התורה ברוח השלום והצדק" בעריכת צבי מזא"ה ופנחס לייזר, ידיעות אחרונות, תל אביב, 2010.
***********************
מערכת הקרבנות, הנראית לאדם המודרני רחוקה ובלתי שייכת לעולמו, יכולה לקבל משמעות חדשה גם בעיניו כאשר יתבונן בה מתוך תפישה של מהותה הרוחנית. הרב ריינר מתמודד עם הקשיים הקיימים בתפישת הקרבנות כחלק ממערכת דתית המייחלת לבניין המקדש. אך האם אמנם הגיעה העת להקריב קרבנות?
מאז ימי קדם, שימשו הקרבנות כלי ביטוי מרכזי לערגת האדם לאלוהיו. הקרבן ביטא הן את אהבת האל והן את היראה מפניו, רגשות תודה ביחד עם רגשות אשם, ביום-יום ובמועד.
המדרש בתורת כוהנים דורש את הפסוק מנבואת מלאכי המדבר על חידוש עבודת הקרבנות, "וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת" (מלאכי ג, ד), באופן זה:
"כימי עולם – כימי משה, וכשנים קדמוניות – כשני שלמה. רבי אומר: כימי עולם – כימי נח, וכשנים קדמוניות – כשנות הבל, שלא היתה עבודה זרה בעולם".
(ספרא שמיני…
