פתיח: לרגל תחרות המאמרים לזכרו, כותבת מנוחה כהן-אמיר, בתו של ד"ר יחזקאל כהן ז"ל, מייסד תנועת 'נאמני תורה ועבודה', על דרכו של אביה, על ימיה הראשונים של התנועה ועל המאבק הסיזיפי להנחלת ערכי 'תורה ועבודה' בציונות הדתית
כמו בניהם ובנותיהם של רבנים ואישי-ציבור, גם אני הייתי – ועודני – "הבת של". הזיהוי שלי כבתו של יחזקאל כהן, מייסד תנועת 'נאמני תורה ועבודה', מלווה אותי מאז שנות נעוריי, עת הקים אבא את התנועה והחל בפעילותו הנמרצת. אני בתו – זו עובדה, אבל בהחלט לא רק עניין ביולוגי. הוריי דאגו להנחיל ולהשריש אצלנו, בלב ובראש, את השקפת-העולם הציונית-הדתית. היו אלה זכות וחוויה מכוננת לגדול בביתם וללמוד את משנתם, חוויה שלא רבים זכו לה.
התחזיות התגלו כנכונות
אבא ניחן בכושר ניתוח של החברה הישראלית בכלל והחברה הדתית בפרט, ותחזיותיו התגלו שוב ושוב כנכונות. גם תחזיותיו בנוגע לתהליכים בחברה הציונית-הדתית, אשר עליהם עמד כבר בשנות השבעים, התבררו כמדויקות: הוא התריע מפני הקצנה והתרחקות מערכי היסוד של 'תורה ועבודה' – הדורשים את מימושם של שני העולמות – ומפני התרחקותו של הציבור הדתי-הציוני מן החברה הישראלית. בכך…
