כתבות ומדורים פוליטיים בעיתונות אינם מרבים לדון במקומם של יצרים בתהליכים שהם מתארים. השיחה על אודות הכוחות המפעילים את בני האדם מתקיימת בעיקר בתחומה של הפסיכולוגיה, כחלק מניסיון כללי לפענח את המצב האנושי. כשהתיאור הפסיכולוגי נוגע לאדם קונקרטי, הוא מועבר בדרך כלל אל התחום הפרטי ונדון בחדרי חדרים. במסדרונות השלטון ובקרב הפרשנים הפוליטיים נראה שאין דוברים רבים המוכנים לדבר בגלוי ובאופן רציני על מקומו של היצר בחיים הפוליטיים. מי שמתבונן במערכת הפוליטית מבחוץ, לעומת זאת, מקבל רושם עמוק שהיא רוחשת יצרים ושאלה משפיעים עליה ביותר.
אני סבור שיש צורך בשיחה על מקומו של היצר האנושי במערכות הפוליטיות שלנו, בהכרעות המתקבלות בהן ובפעולות שהן נוקטות. זוהי שיחה הכרחית אם אנו רוצים להביט במציאות בצורה מפוכחת ואנושית. החוסר בדיון זה בולט במיוחד בשיח שהתפתח סביב חשיפת פרשות הפלילים שבכירי השלטון היו מעורבים בהן, ובייחוד בעניין נשיא המדינה. כל חשיפה כזו לוותה באנחת תדהמה ובאכזבה, לא רק מהמעשים עצמם אלא מהגילוי העקרוני שגם מי שהוא "מורם מעם" פועל…
