חי בסרט
דובי גרץ
דובי גרץ, בן 17, הוא תלמיד הקריה לחינוך תורני חברתי אור תורה בשכונת רמות בירושלים.
לפני כמאה שנה קמה קבוצת אנשים, בהנהגתו של גבר מזוקן בשנות ה-40 לחייו, שחלמו חלום הזוי על בית יהודי אוטופי ולא מציאותי, שיפתור את כל בעיותיו הביטחוניות של העם היהודי ויגשים את רצונותיו הלאומיים – מדינת ישראל. סביר להניח שלא היינו לוקחים אותם ברצינות. היינו חושבים שהם "חיים בסרט". אבל הם לא חיו בסרט, הם לא התעלמו מהמציאות – הם פשוט חלמו רחוק. מה מבדיל בין הרצל ובין כל טמבל קטן שניגש אלינו עם איזה חלום מופרך בבקשה שנעזור לו? איפה עובר הגבול בין לחיות בסרט ובין לחלום רחוק? הגבול הוא כנראה דק מאוד, וסוד ההצלחה של כל חלום הוא כנראה באדם שעומד מאחוריו. ביהדות אנו רואים סימנים מובהקים של חלומות רחוקים ולא מציאותיים: בית מקדש, תחיית המתים, נהירה של גויים לארץ כאשר הם נוכחים כי כל ההיסטוריה הם טעו ועם ישראל הוא באמת עם סגולה. האם חלום זה הוא ה"חיים בסרט" בהתגלמותו, או שמא זהו פשוט החזון הטהור והצרוף ביותר של החלום האוטופי הכי ורוד שיש? המודל של היהדות הוא איזון תמידי בין חזון למציאות על פי צו השעה.…
