כלוב מקטיפה
אילת מלמד-פויכטונגר
אילת מלמד-פויכטונגר מלמדת אמנות התאטרון באולפנת סגולה ובסמינר למורים על שם גורדון בחיפה; חברה בקבוצת "תאטרון פלייבק" נשית (דתית- חילונית) בשם "צלע".
גם אחרי שני עשורים של תאטרון נשים דתי מוסיפה היצירה בתחום הזה לכלוא קולות דוממים. עוצמה, יצריות ותעוזה מתחלפות בדממה ובאילמות. "עזות שבקדושה", ספר חדש מאת רינה רוטלינגר-ריינר, מבטא שוב את הבריחה המתמדת משאלות היסוד. תאטרון למגירה
לפני יותר מעשור, בהיותי סטודנטית לתיאטרון, צפיתי בהצגה של קבוצת נשים חובבות באולם, שהיה למעשה בית כנסת, בשכונת נווה שאנן בחיפה. האולם היה מלא נשים דתיות מכל רחבי העיר. שילמנו כמה שקלים בכניסה והצטופפנו כדי לצפות בהצגה, שעסקה בקשייהן של נשים המתגוררות בהתנחלויות. השחקניות היו כמובן מה שנהוג לכנות "מתנחלות", והן המחיזו את סיפוריהן האישיים. המופע היה חלש. מלא תוכן, אך חסר עניין מבחינה אמנותית. משנסתיימה ההצגה תרם הקהל כמה מחיאות כפיים מנומסות. או אז עלתה הבימאית לבמה והכריזה: "זאת וזאת הופיעה כאן היום כשהיא חודש בלבד אחרי לידה, וזאת הופיעה על אף שיש לה עשרה ילדים קטנים בבית… וזאת בחודש…
