לאן נעלמו הכהנים ?
התפתחותן של תפיסות קדושת האל והתקדשות האדם
עוד לפני חורבן המקדש, טוען איל רגב, גלה מוקד היהדות החז"לית מהמקדש. על מחלוקות הפרושים והצדוקים, מקור ההקלות הפרושיות, ותפיסות הקדושה השונות שהניבו את המחלוקות.
איל רגב*
יהדותם של חז"ל, למן ימי בית שני ועד ימינו, היא דת המונהגת על ידי חכמים. זאת בניגוד לדת ישראל בימי בית ראשון ובראשית ימי בית שני, אשר הונהגה על ידי כוהנים. חז"ל קובעים את ראשיתה של המסורת ההלכתית, במסכת אבות שבמשנה, באופן הבא: 'משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים' ובהמשך מפורט כיצד עברה התורה לאנשי כנסת הגדולה ולחכמים הפרושים, אבותיהם הרוחניים של חז"ל. אולם מסורת זו מתעלמת לחלוטין מן הכוהנים, שעל-פי ספרי התורה והנביאים היוו את ההנהגה הדתית של העם, ועמדו בראש המוסד הדתי המרכזי – בית המקדש. במאמר זה אני מבקש להראות כי התעלמות זו מן הכוהנים איננה מקרית. ברצוני להציג את המסקנות אליהן הגעתי בשורה של מחקרים החושפים היבטים חדשים בנוגע לתפיסות היסוד של חוגי חז"ל עוד בטרם החורבן. מדובר בעמדות הפרושים והצדוקים בנוגע למצוות התורה השונות (קורבנות, טהרה, דיני שבת…