"לא חרב הבית אלא על הורים שדנו בו דין תורה" על הורות וקנאות בסיפור תלמודי אחד רוחמה וייס ד"ר רוחמה וייס היא חוקרת ומרצה לתלמוד בהיברו יוניון קולג' בירושלים. מחברת הספר "אוכלים לדעת – תפקידן התרבותי של הסעודות בספרות חז"ל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד). "אדם המבקש לנהל את חייו בכמה מערכות במקביל נדרש לגמישות מחשבתית ומעשית; מי שרוצה לגדל משפחה ולדבוק באלוהים יצטרך למצוא דרך בוגרת לוותר פעם לזה ופעם לזה". רוחמה וייס מנתחת סיפור תלמודי על שמעון בן שטח ובנו, ומציעה קריאה משפחתית והורית לקביעה "לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה" "אמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה. אלא דינים של מגיזתא [דינים שנעשים בגסות ובעיוות] ידונו?! אלא אמור: שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין". בבלי בבא מציעא ל, ע"ב החורבן – סיפור של אחריות ההתמודדות התלמודית עם חורבן בית המקדש השני מעוררת בי תמיד תחושות של השתאות והערכה עצומה. בכל התגובות התלמודיות לחורבן מתעקשים החכמים לקחת על עצמם אחריות על הטראומה הלאומית הכבירה. ההסברים שהם מציעים לחורבן הבית רבים ומגוונים, ובמוקד שלהם תמיד…
