תוכנית יועצות לענייני טהרת משפחה
על דמותה של האורתודוקסיה בדורנו מתקיים לאחרונה דיון ער מעל דפים אלה. אין חולק על כך שאנו עדים לתמורות ולשינויים רבי משמעות בכל רבדיה של האורתודוקסיה, הן החרדית והן הציונית דתית. הדעות חלוקות באשר לגבולותיה של ההגדרה למונח "אורתודוקסיה", אך השאלה היא האם יש טעם להתמיד במאמצים של ניסוח כדי להכניס אל גידרה של האורתודוקסיה את כל התופעות החדשות ואת כל צורות ההתנהגות של אלה הרואים עצמם כאורתודוקסים?
ברצוני להציג גישה אחרת, הבאה מהשטח, ומתייחסת לאחד החידושים המשמעותיים בעולמה של האורתודוקסיה, והוא הסמכתן של נשים להיות "יועצות לעניני טהרת המשפחה". הסמכה זו ניתנה לנשים אלה, ואני בתוכן, על ידי רבנים אורתודוקסים לכל הדעות, המוכרים כסמכות לעניני פסיקת הלכה וכראשי מוסדות תורניים מובהקים.
התחום ההלכתי הנוגע לחיי אישות מוכר בהגדרתו כ"דיני טהרת המשפחה". דומה שתחום זה נשמר גם אצל זוגות שאינם מקפידים לקיים את שאר המצוות בקפדנות. מאחר והכפפת תחום אינטימי זה למרותה של ההלכה דורשת מידה רבה של נאמנות להלכה – נאמנות הנגזרת מהשקפת עולם אורתודוקסית – נוצר קושי לקיים בפועל הלכות…
