להתרשם מהארמון
שאלה פשוטה בשיעור גמרא בבית הספר היסודי לימדה את הרב דוד ביגמן על חשיבותה של הקושיה בעולם הלימוד. בהמשך התוודע ללימוד הבריסקאי, שאותו עזב לטובת לימוד שעיקרו הקשבה לדברי התנאים והאמוראים, לדרכי הפרשנות של התלמוד ולהבנת התכנים הערכיים המכוננים של הסוגיה. תחנות בלימוד גמרא
היכולת להקשות קושיה
סיפר לי תלמיד חכם אחד שראשית לימודו הייתה בשתיקה ובספיגת דברי רבו ללא ערעור. הופתעתי מאוד מן התיאור הזה, שכן מראשית דרכי תמיד עודדו אותי לשאול ואף להקשות על כל מה שלמדתי, במקרא, במשנה ובגמרא, בבית הספר ועם המלמדים ששכרו הוריי כדי לעבות את הלימודים הפורמליים.
רגע מיוחד חרוט בזיכרוני מן הפעם הראשונה שבה למדתי גמרא במסגרת בית הספר, בכיתה ו'. לימד אותנו יהודי בשם דב פרשן, חסיד חב"ד של פעם, מגולח, בלבוש מודרני ובנועם הליכות. הוא פתח במשנה בתחילת מסכת ברכות, "מאימתי", ובפירוש רש"י על אתר. רש"י מוטרד ממנהג אשכנז להתפלל ערבית מוקדם, וטוען שלפי המנהג הזה קוראים קריאת שמע לפני העמידה בערבית המוקדמת כדי להקדים דברי תורה לתפילה, מסתמכים על קריאת שמע על המיטה ויוצאים בה ידי חובת קריאת שמע בקריאת פרשה…
