אני מוצא את עצמי הולך בערב שבת עם מגבת על הכתף, כאילו בדרך לבריכה – כי יש כוח בגוף. ויש כוח בבטלה המוחלטת בתוך המים. ויש כוח למים עצמם, ויש עוצמה בריטואל רוחני שלא מבקש להוסיף אלא להוריד. רשימת הרהור
// עמיחי חסון
עמיחי חסון הוא סטודנט לקולנוע בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, בעל טור במוסף 'שבת' של מקור ראשון ומעורכי כתב העת לשירה משיב הרוח
ביום האחרון אספתי את ספרי הקודש מהמקום שלי בבית המדרש אל תוך ארגז קרטון חום וקטן, והבטחתי לעצמי להמשיך וללמוד בהם לפחות כמו שלמדתי בהם בחמש השנים האחרונות בישיבה. מאחוריי רכן אחד הרבנים המבוגרים על הסטנדר שלו, למד בעין אחת רמב"ם ופזל בעין השנייה אל טקס הפרידה המגושם שלי. אחרי החלפת מבטים קצרה עמדתי מולו עם ארגז הקרטון בין הידיים, כמו בסצנת פיטורים משרדית בסדרה אמריקאית. הוא שאל אם זהו, אם אני הולך, ואמרתי שיש לי כרטיס טיסה לניו-יורק ואחר כך נראה. הוא בחן אותי היטב ואחרי שתיקה תמצת בפניי איך הוא רואה את "האבולוציה ההפוכה" שמתחילה ביום שאחרי הישיבה. במהלך השנים, כך הוא טען בקצרה, חלק גדול מההנהגות התורניות הולכות לאיבוד, הלימוד מצטמצם…
