מעשה תורה מאיש שוחק
זאת המעשייה סיפר רבנו בגופו ולא בפיו כשהיה מטורף בייסורים ומטלטל בעולמות תהו ושוחק ובוכה ושוחק.
מעשה-תורה מאיש שוחק
זאת המעשייה סיפר רבנו בגופו ולא בפיו כשהיה מטורף בייסורים ומטלטל בעולמות תהו ושוחק ובוכה ושוחק.
מעשה. במקום אחד היתה ארץ אחת. וארץ טובה היתה. ועל שם שרבים אהבו אותה הארץ היו קוראים אותה טבור העולם. והיתה הארץ ריקה ושוממה. ולא שהיתה ריקה ממש מיושביה – אלא שכיוון שכל תושביה היו אוהבים אותה כל כך – הפכו הם לאין ממש. שבידוע כי עזה כמוות אהבה. ועוד יותר משהיתה אהבת אותה הארץ עזה כמוות, היתה קשה כשאול קנאתה. שמידת הארץ הטובה היתה שכל אדם שהיה עומד עליה, מיד היה אוהבה ולא יכול היה להרפות ממנה והיה עומד ומכריז: 'כלה שלי'. והיתה אהבתו עזה כמוות והיתה אהבת חברו עזה כמוות, וכיוון שהיתה אהבתו עזה כמוות וכיוון שהיתה אהבת חברו עזה כמוות, היתה קשה קנאתו כשאול. וכיוון שהיתה קשה קנאתו כשאול, היתה קשה קנאת חברו כשאול. וכיוון שקנאו לאהבתם, שוב לא אהבו את הארץ. וכיוון שלא אהבו את הארץ נותרה הארץ שוממה וריקה ממש כביכול. וכך היה כל הימים, שכל פעם שהיה עובר בה אדם, היתה נדמית…
