על דגים וציפורים / יובל ריבלין

הקולנוע האמריקני, שלתהליך התעצמותו היו אחראים בעיקר מהגרים ובני מהגרים יהודים, גילה ומגלה עדיין יחס אמביוולנטי לנישואים בין יהודים ללא־יהודים. הקונפליקט עוצב בצורה שונה בשני דורות של יצירה קולנועית, במובהק או ברמז, אך בשניהם הקונפליקט קבוע ויציב יותר מכל פתרון. על השתקפותו של קשר בלתי אפשרי בין ציפורים לדגים, על המסך ומאחורי המצלמה

מטוביה הספרותי לטוביה הקולנועי

באחד מרגעיו הזכורים של המחזמר המצליח 'כנר על הגג' מנסה טוביה החלבן, גיבור המחזה, להסביר לבתו את עמדתו ביחס לנישואי יהודים עם מי "שאינם משלנו". "בספר הקדוש כתוב 'וכל מין למינו'. למה הכוונה?" מקשה טוביה ומיד עונה, "ציפור יכולה לאהוב דג, אבל איפה בדיוק הם יוכלו להיות ביחד?!". בעיני טוביה, הנציג הארכיטיפי של העולם היהודי המסורתי, יהודים ושאינם משתייכים לשני מינים שונים והמרחק ביניהם כמוהו כמרחק המשתרע בין שמים ותהומות ימים. על השוני התהומי לא תוכל גם האהבה לכסות. בעולם, הוא טוען, אין מקום לזוגיות בין דג לציפור. אלא שלצערו הרב הבת איננה משתכנעת.

בתמונת העולם של שלום עליכם, אביו מולידו של טוביה, מתקיימת נבואתו של טוביה במלואה. הנישואין…