קץ לקטר עת להסתער בעקבות הדיון בגיליון 46 של "דעות" ("ציונות דתית אחת?", מרץ 2010) יוחנן בן יעקב יוחנן בן יעקב הוא חבר קיבוץ כפר עציון. בעבר שימש כמזכ"ל בני עקיבא ויו"ר מועצת תנועות הנוער בישראל. המציאות הקשה אליה נקלעה הציונות הדתית צריכה להביא אותנו לכלל מעשה; במקום להתלונן על הדרת קולנו יש להתחיל לפעול לשיפור המצב. ראשית עלינו לגייס משאבים אנושיים, רוחניים וחומריים ולהקים את "מדרשת תורה ועבודה": בית מדרש שיהיה בית יוצר לנשמת התנועה משבר הציונות הדתית להיות ציוני-דתי משמעו להתייצב בנקודת מפגש של שני צירים מצטלבים: קו האורך מסמל את הרצף ההיסטורי של העם היהודי, את מורשתו ותרבותו המתמצות בראש ובראשונה בתורת ישראל; קו הרוחב מסמל את רצף הקיום, "כאן ועכשיו" – מדינת ישראל, התרבות והחברה, העם היהודי, האנושות, העולם על גילויו ומופעיו. להיות ציוני-דתי משמע לגלות אחריות מוחלטת לשני רצפים אלו – עמידה בנקודה סוערת ורוויית מתח שלעולם אין בה הכרעה חד-משמעית ומוחלטת; עמידה עיקשת ובלתי מתפשרת במקום שאתה נקרע בו תמיד בין מחויבויות סותרות, ועם זאת עדיין תקפות, מחייבות ומעצבות. שני אפיונים אלה של…
