תורת ארץ ישראל – הפרויקט
"צריכים אנחנו לטעום ולהטעים טעמה של תורה מעומקה ויסודה, וזה לא אפשר לחוש, להשיג ולהרגיש, כי אם בארץ ישראל" (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות התורה יג)
פתיחה
מראשית דרכה, עסקה הציונות הדתית בשאלת אופייה של התורה שאותה היא לומדת ולאורה היא מחנכת. היא קלטה בחוש שהשיבה לארץ ישראל והמעבר מחיי גלות לחיי ריבונות מחייבים לחולל שינוי לא רק במסגרות הקיום הפוליטיות של העם היהודי אלא גם בדרכו הרוחנית. היא הבינה שכל מה שכלול במושג הגבוה הזה שנקרא "תורה" צריך לעבור התאמה לתנאי הקיום החדשים. עסקו בכך ראשוני ההוגים של התנועה, מהרב יצחק יעקב ריינס ועד הרב אביגדור עמיאל, וכמובן – הראי"ה קוק, שקריאתו לחדש את תורת ארץ ישראל נחרטה בתודעה.
ואולם, אם אנחנו מתבוננים היום – למעלה ממאה ועשרים שנים לאחר ייסוד תנועת המזרחי – על ההתפתחות בכיוון הזה, קשה מאד לומר שהחזון התממש. הציונות הדתית אמנם חוללה מהפכות בתחום לימודי התנ"ך, עיסוק במחשבה ושילוב מתודות מחקריות בלימוד התורה, אבל נראה שאין אחד שחש כיום שהחזון בדבר תורת ארץ התגשם בצורה שקרובה לחלומות של מנסחיו. הציונות הדתית עשתה המון בחברה…
