הדבר הנכון לעשות הוא לשמר ולקדם את אופייה היהודי של מדינת ישראל, הן בשל אופייה הציבורי של התורה והן בשל האחריות להמשכיות העם היהודי. לצד זאת, יש להתמודד עם נזקי המונופול של הרבנות ולאפשר ליחידים המבקשים לנתק בין הזהות הישראלית שלהם ובין הפרשנות ההלכתית לזהות היהודית למצוא דרך לעשות זאת
גם יהודים, גם ציונים
חידושה הגדול של התנועה הציונית היה ביצירת מגבש זהות חדש לאומה הישראלית. במשך מאות שנים, עד לפרוץ תנועת ההשכלה, שימשה התורה כמגבשת הזהות הזו. לאורך הדורות התגלעו מחלוקות תהומיות בשאלה מהי הפרשנות הלגיטימית של התורה וכיצד יש לחיות, אולם לא הייתה מחלוקת על כך שזהותו של האדם היהודי היא זהות שומר התורה ומקיימה. האמנציפציה, תנועת ההשכלה והנאורות הביאו בכנפיהן משבר זהות קשה. לאורך המאה התשע-עשרה עסקה כמעט כל היצירה היהודית – למן עולם הרבנות ועד קצה עולם הספרות והחברה – בשאלת הזהות של אומה שחלקים גדולים ממנה פסקו מלקיים את התורה. על פני השטח, התגלתה סכנה עצומה להמשך הרציפות היהודית. היצירה האמנותית המבטאת את המשבר הקשה היא גם המפורסמת ביותר מאותה תקופה – טוביה החלבן, שכל אחת משבע בנותיו פנתה…
