השמיטה כמדבקה
אריאל פיקאר
האם אפשר להתאים את רעיונות השמיטה למערכות החיים המודרניים?
הצעות ראשוניות ליישום עקרונות השמיטה בימינו עשויות להפוך אותה למשמעותיתורלוונטית.
המפגשהעיקרי של יהודי בן זמננו עם מצוות השמיטה מתקיים דרך התוויות המודבקות על מוצרי המזון:"נקי מחשש שמיטה", נכתב על קופסת השימורים; "מיבול שישית",מעידה התווית המודבקת על בקבוק היין. קודים אלו מצטרפים לאחיהם – "הופרשותרו"מ" ו-"לאוכלי חלב עכו"ם", ולטקסטים המיוחדים לפסח,כגון: "כשר ללא אוכלי קטניות". אני מניח שהצרכן שאינו בקיא בקודים הדתייםמתייחס למילים האלה כאילו היו אותיות ומספרים המציינים את שמו של צבע מאכל או שלממתיק מלאכותי. בשביל רוב היהודים שומרי המצוות הפכה השמיטה לעוד דרישה בתחוםהכשרות ותו לא. בשביל החקלאי, העניין קצת יותר מסובך: מי שאינו שומר מצוות יסתפקבשליחת פקס למשרדי הרבנות הראשית, ובו הוא מייפה את כוחה של הרבנות למכור את הקרקעלנוכרי למשך שנת השמיטה. כך יותר לחקלאי זה למכור את תוצרתו לרשתות השיווק; אם הואשומר מצוות, הסיפור יותר מורכב. מדי שבע שנים חקלאים שומרי מצוות מתלבטים בנושאהשמיטה. יש שישמיטו לגמרי את שדותיהם,…
