במשך שנים, נציגיה הפוליטיים של הציונות הדתית ראו את שליחותם העיקרית בהיותם הגשר בין חלקי העם, ובפרט בעיסוק בסוגיות של דת ומדינה מתוך עמדה מקרבת ופרגמטית. כל זאת השתנה בדור הנוכחי, בו נמסרו כל מפתחות הדת במדינה לידי המפלגות החרדיות. חבר הכנסת אלעזר שטרן קורא לחברי הכנסת הציוניים־דתיים לחזור לתפקידם ההיסטורי, על מנת למצוא את הנוסחה לחיים משותפים של דתיים וחילונים, מסורתיים וחרדים, במדינת ישראל של היום

הגעתי לכנסת בראש ובראשונה כדי לעסוק בסוגיות דת ומדינה, או ליתר דיוק להפוך את יהדותה של מדינת ישראל ליהדות מקרבת ולא מרחיקה. כשיזמתי מהלכי חקיקה שונים בתחום דת ומדינה בכנסת ה־19, היו גורמים בחברה החרדית־לאומית שלא אהבו את חלקם. היה גם מי שהחליט שאינני פועל בדרך של הציונות הדתית. במאמר זה אני מבקש לטעון שהעיסוק בסוגיות דת ומדינה הוא העיסוק הבסיסי והמהותי של נציגיה הפוליטיים של הציונות הדתית לדורותיה, עד הדור הנוכחי.

דרך של פשרות

אתחיל במספר דוגמאות היסטוריות.

יצחק רפאל היה שר הדתות וחבר כנסת מטעם המפד"ל במשך שנים רבות. בתקופת כהונתו כשר הדתות, בממשלת רבין הראשונה, התרחש משבר השבת הראשון. ביום…