דבר היו"ר לגיליון זה הוא גם סיומה של תקופה שבה כיהנתי כיו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה. את דברי היו"ר הבאים יכתבו מחליפיי, תהילה פרידמן ואסף בנמלך, ואני מאחל להם הצלחה – גם בניווטה של התנועה וגם בכתיבת דברי היו"ר…
טקס מקובל הוא לסיים תקופה בדברי שבח עצמיים על המאמצים שהושקעו, ההישגים שהגענו אליהם והמכשולים שעליהם התגברנו. ברשותכם, אבקש לא לעשות כך, ובמקום זאת להביט קדימה.
מהו האתגר העיקרי של הציונות הדתית לשנים הקרובות? אני יודע שדעתי כאן תהיה אולי דעת מיעוט, ולכן אני כותב אותה בזהירות. לעניות דעתי, הנקודה המכאיבה, שתלך ותתעצם לפי הערכתי, היא ניתוקה של הציונות הדתית מן המחויבות לדמוקרטיה ולערכיה. חלקים רבים מדי בציונות הדתית, ולא רק המיעוט החרד"לי, רואים בדמוקרטיה כלי להשגת שלטון ותו לא. הנוכחות של מפלגות המזוהות עם הציונות הדתית בקואליציות האחרונות, והשאיפה אף להנהיג את מחנה הימין, הביאו אולי להיבריס מסוים: לתחושה שלא רק שאנחנו בקרון של הקטר, אלא גם שעלינו לבנות מחדש את המסילה.
במסגרת זו יש לראות את המלחמה בפקודת השירות המשותף ובמפקדי צה"ל: בעבר היו הרבה יותר אתגרים הלכתיים בשירות הצבאי,…