הפעולה הדתית אינה מתמצה במחשבה בלבד. יציאתה של הנפש אל החומר, אל העולם המוחשי, מתבטאת בתפילה – נושא הגיליון שלפניכם – אך גם בסדרה של מעשים נוספים, בין אם מדובר בציוויים דתיים מפורשים או במשתמעים. לכן, יש צורך בעיצובו של המרחב האנושי ככזה המאפשר לנפש לפעול בתוכו.
מרחב עיצוב כזה מצוי ביחסי הדת והמדינה, וכחלק מרכזי מהם – בצורה שבה ניתנים שירותי הדת מטעם המדינה. נראה שאין חולק היום על הכישלון היחסי של שירותי הדת במדינת ישראל. קבוצה משמעותית מן הציבור נאבקת בהם וקבוצות אחרות משתמשות בשירותים אלו תוך השלמה לא מלאה עם הקלקולים שבהם, או באמצעות פיתוח נתיבים עצמאיים לאספקת שירותים אלו.
תנועת 'נאמני תורה ועבודה' העלתה בשנים האחרונות הצעה לשינוי שירותי הדת במדינת ישראל, בדמות המודל הקהילתי שהגה חברנו ד"ר הדר ליפשיץ. לפי מודל זה, יוסדרו רוב שירותי הדת במסגרת קהילתית, שהיא זו אשר תנחה את מתן השירותים גם ברמה הארצית באמצעות אגדי קהילות. מודל שאפתני זה דורש הקמה וביסוס של קהילות, ואתגר עיקרי בו הוא שילוב הציבור היהודי, על גווניו השונים, בקהילות אלו. חלק מהרעיונות שבו, כמו הצורך בביסוס הנהגה קהילתית,…
