כותרת המשנה של הגיליון שלפניכם, "מחשבות ביקורתיות", מבטאת משהו מן האתגר שניצב בפנינו בבואנו לעסוק בנושא הטעון של חילון וחילוניות. שיח על חילוניות בחברה הציונית-דתית מתאפיין בדרך כלל באחת משתי צורות: הכלה פטרונית של החילוניות, מעין חיבוק-דוב שמזהה ניצוצות של קדושה בחילוני ומבקש "לרומם" אותו; או לחלופין – צורה שנפוצה בשנים האחרונות בזרמים הליברליים של החברה הדתית בפרט וביהדות הפלורליסטית בכלל – ניסיון לטשטש את הגבולות בין דתיים לחילונים, להסיר את המחיצות האידיאולוגיות הנוקשות שבין שתי הקבוצות הללו ולהצביע על המכנה המשותף הרחב ביניהן.
העיקרון שהנחה אותנו בגיליון הזה הוא לנסות לאתגר את שתי צורות החשיבה הללו, ולהציע מחשבות ביקורתיות על חילון וחילוניות ועל השיח הדתי-חילוני לא מנקודת מבט דתית מסתגרת ושמרנית, אלא מתוך עמדה שאין בה פטרונות, אך יש בה תהייה עמוקה על הנחות היסוד היהודיות-חילוניות בישראל כיום, וגם על חלק מהנחות היסוד הדתיות ביחס לחילון. הנושאים שעולים בגיליון הזה מלמדים על כך – שפת ההלכה ביחס לחילונים; ההתחדשות היהודית ומודל רצף הזהויות שהיא מציגה; בתי הספר המשלבים ומידת הרלוונטיות…
