שאלות מוסריות אינן נבחנות רק לפי התוצאה שאליה הן מובילות, אלא גם לפי הדרך שבה אנו ניגשים לשאלה, הערכים שאנו מזהים בתוכה והגבולות שאנו מציבים לעצמנו בזמן ההכרעה. מאמר זה יבקש לבחון את נקודת הממשק שבין פילוסופיית המוסר, ההלכה היהודית וערכי הדמוקרטיה, דרך עיון בדילמות אתיות ובאופני ההתמודדות השונים איתן. מתוך כך ננסה לראות כיצד מקורות הלכתיים יכולים להציע זווית מחשבה מעניינת בין היתר על שאלות דמוקרטיות, גם כאשר הם אינם עוסקים בהן במישרין.
מבוא
דילמה אתית היא בעיה שבה יש התנגשות של שני ערכים, ויש להכריע מה תהיה התוצאה ה"טובה" על פי עקרונות המוסר.[1]
ישנם כמה מדדים שעל פיהם ניתן לבחון את ערכה המוסרי של פעולה, וגישות מוסריות שונות מתמקדות במדדים שונים.
הגישה התועלתנית מתמקדת בתוצאה. הדרך לבחון אם פעולה היא מוסרית היא לבחון אם היא מגדילה את הטוב או האושר,[2] או לחלופין מונעת כמה שיותר רוע או אומללות. גרסה זו של אתיקה תועלתנית נוסחה על ידי הפילוסוף ג'ון מיל. גישה נוספת שמתבססת על עקרונות התועלתנות היא תורת התוצאה הכפולה, עיקרון שמקורו בהגותו של תומאס אקווינס.[3] עיקרון זה מסביר באילו תנאים ניתן…