כשרחל (שם בדוי) פנתה עם בחיר ליבה להירשם לנישואין ברבנות, רושם הנישואין הודיע לה שהיא מופיעה ברשימת פסולי החיתון החסויה של הרבנות בקטגוריה של "ממזרה". הובהר לה שהיא לא תוכל להינשא בישראל אלא אם תקבל פסק דין מבית הדין הרבני שיתיר אותה מממזרותה.
התברר כי לפני בואה של רחל לעולם אמה היתה מסורבת גט ובעלה זרק אותה מן הבית עם ילד בעל צרכים מיוחדים. איש אחר לקח אותה אל ביתו, היה לה לבן זוג ודאג לילד. תוך כדי התנהלות הדיונים בבית הדין מול הבעל הסרבן הרתה האם. הבעל טען שהעובר אינו ממנו, ובית הדין פעל על פי הלכת "דין יכיר", הקובע שאב יכול לטעון שהיילוד של אשתו אינו בנו ובכך לעשותו לממזר. בית הדין פסק לשלוח את שם היילוד לרשימת פסולי החיתון לכשייוולד.
וכך גורלה של רחל נחרץ עוד לפני שהיא נולדה. רחל גדלה מבלי שידעה דבר על הדרמה שקדמה ללידתה, אבל כשניגשה להירשם לנישואין המחשב של הרבנות הציף את הנתון הזה.
כמה מציבור הקוראים מכיר סיפורים שכאלה? אני מניחה שלא הרבה. אבל הם קיימים והם לא מעט. קולם של הממזרים פשוט אינו נשמע. הם מפחדים לדבר. מי שנחשבים ממזרים מבינים שכל דיבור שלהם רק יחריף את הבעיה ועשוי לפגוע…