"חיים תוססים, ערכי יסוד, ארון ספרים עשיר, חשיבה ביקורתית, כבוד לזולת ושאלות – זאת אבקש שנציע לתלמידינו. וההכשרה החינוכית – היא תתמקד בפיתוח אומץ לב, תחושת מסוגלות עצמית, חוסן נפשי ותשוקה לפעול בעולם ולחפש אחר תשובות". על בית הספר כשדה האימונים של החיים
ומה מורים אנו לילדינו בבתי הספר? מלמדים אנו אותם, כי שניים ועוד שניים הם ארבע, וכי פאריס היא בירתה של צרפת. מתי נלמד אותם גם את מה שהינם? עלינו לומר לכל אחד מהם: יודע אתה מה שהנך? הנך פלא. הנך יחיד ומיוחד. בכל העולם כולו אין עוד ילד כמוך בדיוק. משך מיליוני השנים שחלפו, מעולם לא היה עוד ילד אחד כמותך. והבט בגופך, איזה פלא הוא! רגליך, ידיך, אצבעותיך הזריזות, האופן בו הנך מתנועע! עשוי אתה להיות כשייקספיר, מיכאלאנג'לו, בטהובן. טמונה בך היכולת לכל דבר. כן, פלא הנך. וכאשר תגדל, התוכל אי כך לפגוע באדם אחר, אשר, כמותך, פלא הוא? עליכם להוקיר זה את זה. עליכם לעבוד. כולנו חייבים לעבוד כדי להפוך את עולמנו זה שיהא ראוי לילדינו.[1]
לְמה מחנכת מערכת החינוך הציבורית את תלמידיה – ילדינו? שאל פבלו קזאלס (1876–1973), נגן הצ'לו, המנצח והמלחין הקטלאני; וּלְמה…
