מחריג לנורמטיבי/ יוסקה אחיטוב
הערות למאמרו של הרב מרדכי גפני
מאמרו של הרב מרדכי גפני המונח לפנינו הוא קריאה לא שגרתית למהפך במארג העמדות של אדם דתי כלפי המסורת הדתית. לשם כך הוא מנצל מימרות אחדות בחז"ל בעלות חזות פרדוכסלית והופך אותן לאבן פינה ולתשתית שעליהן הוא מבקש לסמוך את קריאתו ל"גישה מחודשת להלכה", תוך גיוס מאמריהם של ר' חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר, של ר' מרדכי יוסף מאיזביצא בעל "מי השילוח", ושל תלמידו ר' צדוק הכהן. גישה מחודשת זו עולה בקנה אחד עם רטוריקה אופיינית שבה יש גודש של שימוש באוצר מונחים הלקוחים מעולם הרגשות הרווחים בקרב בני נוער רבים בימינו. ברטוריקה זו מרבים להשתמש במילים כמו אהבה, בטחון אישי, ודאות, ספק, חירות אותנטית, ממלכת אי הודאות, אינטרסים של האגו, העונג שבוודאות, וכיוצא בהן. רטוריקה זו רחוקה מהרטוריקה של בעלי המקורות שעליהם הוא כביכול מסתמך. מאמרו מסתכם בטענה הפסיכו-תיאולוגית כי מי שהולך בנתיב ההלכה מסוגל "לשמוע את הקול האלוהי הפנימי, שעשוי לקרוא [לו] להתעלות עליה", וש"האפשרות המקודשת לשמוע ולהיענות לקול גבוה מההלכה, מנקה ומטהרת את ההלכה עצמה". מתוך זיקה לר'…
