המאמר מוקדש להוריי, חיה-רבקה בלומרוזן ז"ל, ואברהם יצחק בלומרוזן
מצוות רבות התלויות בארץ שלא נוהגות היום במלואן, לא עברו טרנספורמציה הלכתית לעידן העירוני-תעשייתי ומצומצמות לכדי פרשנות חקלאית בלבד. אנסה להציע הרחבה בפרשנות של מצוות חקלאיות להוראות בתחומים חברתיים של עבודה ורווחה – למצוות ותקנות הקשורות לצדק חברתי ולגזור מהן, בדומה למעשר כספים, מצוות והנהגות לחיים המתועשים-מודרניים.
רבות מהמצוות התלויות בארץ נותרו רק בגדר מצוות חקלאיות, במנותק ממהותן הכללית. גם בשיבת העם לארצו, מצוות אלו נתפסו ברובן כמצוות חקלאיות, אך העם, שרובו עירוני, מנותק ממהותן של מצוות אלו כדיני עבודה ורווחה.
מצוות התלויות בארץ בעידן הטרום תעשייתי
משהתנחל עם ישראל בארצו, הצטרפו איש איש לנחלת משפחתו, ומשפחה משפחה לנחלת שבטה. נחלת עולם, שאפשרה משק אוטרקי עם סיפוק צרכים ראשוניים של כל משפחה, וכללה גם זכויות של "בנים ממשיכים". המשק סיפק את הפרנסה הבסיסית של כל שכבות העם, לצד סחר חליפין בסיסי, ומלאכות תומכות שהשלימו את המארג הכלכלי. במצוות רבות התייחסה התורה לחברה המתנחלת החקלאית, בעידן בו רוב העם חיו והתפרנסו מחקלאות…
