עטרת זקנים –בני בנים – על משמעות הזִקנה בראייה לעתיד / אפרת רחלי מאירי

עורכת-דין, עוזרת לראש תחום בכיר (חקיקה) במחלקת ייעוץ וחקיקה, לשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה), משרד המשפטים.

*****

מתוך התבוננות במערכת היחסים המורכבת שבין עלי ובניו, מציאות קשה שגררה את משפחת עלי אל התהום, נפתח פתח למחשבה אודות היחס לזקנה: מדוע נענש עלי? האם הזקנה היא זמן שכדאי לחכות לו? או שמא זהו זמן של סבל וייסורים? מהי  הדרך הנכונה לכבד את המבוגרים, ללא זלזול והתנשאות? סיפורם של עלי ובניו הוא נקודת המוצא לדיון הנרחב של אפרת רחלי מאירי בנושא הזקנה מתוך התייחסות למצבם המשפטי של הזקנים, ולאופן שבו מערכת המשפט והחברה יכולה להגן על האוכלוסייה המבוגרת

כב וְעֵלִי, זָקֵן מְאֹד; וְשָׁמַע, אֵת כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל-יִשְׂרָאֵל, וְאֵת אֲשֶׁר-יִשְׁכְּבוּן אֶת-הַנָּשִׁים, הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. כג וַיֹּאמֶר לָהֶם, לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת-דִּבְרֵיכֶם רָעִים, מֵאֵת כָּל-הָעָם אֵלֶּה. כד אַל, בָּנָי: כִּי לוֹא-טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ, מַעֲבִרִים עַם-יְהוָה. כה אִם-יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ, וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים,…