תקופת החיים שלאחר העבודה מלאה בשעות פנאי וקשישים רבים מוצאים את עצמם ללא תעסוקה. הבחירה למלא את שעות הפנאי על אף הקשיים הפיזיים וההתמודדות הנפשית, הופכת משמעותית יותר בגיל הפרישה, והיא זו שתקבע אם שנות הפנסיה יהוו אובדן וקמילה או הזדמנות ולמידה
"הלו? שלום הגעתי לגברת ישראלי? אני שמח מאד להודיע לך שזכית בעשר שעות מתנה. כן, כן, גברתי, את! ממתי? מעכשיו ועד יומך האחרון!
אנו מעניקים לך בזאת עשר שעות פנויות כל יום. עלינו.
מה תעשי בהן? זה כבר גברתי, לגמרי תלוי בך…"
שיחת הטלפון הדמיונית הזו והבשורה אשר בפיה, מגיעה לישראלים רבים בסביבות גילאי 64-84, בין אם מהמעסיק, מבחירה חופשית או מכורח המציאות.
הפנסיה, היציאה לגמלאות, החיים אחרי העבודה או כל שם אחר שניתן לשלב זה בחיינו, מעניקה לנו כעשר שעות פנויות ביום. מצב זה מעורר בנו שאלות רבות: מה אנו עושים בכל אותן שעות? כיצד והאם ניתן למלא אותן בתוכן ועניין? כיצד נמשיך להתפתח, להעשיר את עולמינו ולשמר את מוחנו לבל יתנוון במהירות? וכיצד נתכונן לתקופה זו עשר, עשרים וגם שלושים שנה לפני בואה?
בכל שנה, כשבעים אלף נשים וגברים בישראל יוצאים לגמלאות
תקופה זו, אשר בעבר…