בעוד השיח האורתודוקסי בארצות הברית עסוק בשאלת היחס בין אורתודוקסיה למודרניות, החברה הדתית בישראל מתחבטת בעיקר בקונפליקט שבין הלכה ופוסטמודרניזם. הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי כותבת על ההבדלים בין שתי נקודות המבט הללו, וטוענת כי עולם דתי משמעותי חייב לכלול בקרבו את שתיהן יחד
לא מזמן הוזמנתי במקביל לשני כנסים: האחד בארץ, האחר בארצות הברית. בשניהם נתבקשתי לעסוק בנושא "הלכה ו-". בשני הכנסים התנהל שיח שבמרכזו הונחה ההלכה כמושא לדיון כאוב. בכנס שהתקיים בארץ, הנושא שאיחד בין הדוברים היה הלכה בעידן הפוסטמודרני. אולם בכנס בארצות הברית הוצבה שאלה אחרת: האם יש בנמצא הלכה אורתודוקסית מודרנית? שתי השאלות לגיטימיות, אך מדובר בשאלות שונות מן היסוד. לא במקרה הנושא שנדון בארץ עסק בפוסטמודרניזם, ואילו בארצות הברית נסב הדיון סביב האורתודוקסיה המודרנית. בחירת נושא היא תגובה לסדר יום. בעוד שבארצות הברית הנושא שעל סדר היום הוא מעמדה של התפיסה האורתודוקסית-מודרנית, הרי שבישראל התהייה הקיומית היא על השילוב שבין פוסטמודרניזם והלכה. להלן אנסה לתאר את תובנות העומק המאפיינות את ההבדלים שבין הצרכים וההתמודדויות…
