המאמר הזה לא אמור להיות ניתוח סוציו-פוליטי מדוקדק של עובדות חברתיות 'קשיחות', משובץ גרפים וטבלאות. הוא גם לא עוסק בספרות או ברעיונות מופשטים כשלעצמם, ולא תהיה בו סקירה גנאלוגית מקיפה של תתי-הזרמים השמרניים השונים בימין הישראלי או בציונות הדתית. במקום זאת, הייתי רוצה לנסות ולהסיט לרגע את מבט מהבימה המוארת אל היציע המוחשך, הבלתי-נראה, ולשאול: מיהו הנמען של השמרנות החדשה – כתנועה פוליטית, כהגות, כהלך-רוח? מי זקוק לה בתוך הציונות הדתית, ולשם מה בדיוק?
דתיי המרכז: העיר הגדולה והעולם החדש
מנהטן הייתה מדהימה… אין דירה אחת ריקה… הכל היה מתוחזק יפה וטוב, ובעיקר: צפוף… הבטנו פעורי-פה בהמון האנשים שגדשו את המדרכות, ממהרים בדרכם לאי-אן… ראש הממשלה תיאר באוזני עולם מתפורר, שספק אם יש לו עתיד ובקושי יש לו הווה. עכשיו, לנוכח המון האדם הסואן… חשבתי שאולי ראש הממשלה הגזים. יש לנו בעיות, אבל עוד יש בעולם אנרגיה אנושית ועוצמה וחיים.
(הרב חיים נבון, 'חופשי זה')
התשובה הפשוטה לשאלת הפתיחה תהיה קודם כל גיאוגרפית. קהל-היעד המיידי שנאחז בספרות השמרנית החדשה – זה שקורא בשקיקה את הספרים של הרב חיים נבון או מעביר…
