רבות דובר על רצונה של הציונות הדתית לעבור מתפקיד 'משגיח הכשרות' אל ה'קטר' המוביל את מדינת ישראל. משמעות המטפורה הזו היא שעל הציונות הדתית להפסיק לשמש כסרך העודף של המפעל הציוני, כזו שכל תפקידה התמקד בשמירת הצביון הדתי שלו, ולעבור לעמדת הובלה בכל התחומים.
רוח זו של תפיסת ההגה והובלה של המדינה נשבה כבר בקרב אנשי גוש אמונים, שהקימו את מפעל ההתנחלויות האדיר. הם ראו עצמם כחלוצים, ממשיכיהם של מקימי המדינה בקיבוצים. ואולם, מי שהנכיח את המטפורה הזו היה דווקא פרופ' אביעזר רביצקי, איש שמאל דתי, בשיחה עם ישראל הראל, איש עופרה, בשנות האלפיים. רביצקי ביטא את רצונה של הציונות הדתית לעבור לעמדת ההנהגה במדינת ישראל, וקבל על כך שאנשי גוש אמונים, בהקצנה שלהם, מנעו לדבריו את כינונה של ברית היסטורית עם הציונות החילונית ודחקו את הציונות הדתית החוצה, לא רק מן הקטר אלא מן הרכבת כולה. הראל ענה לו בתגובה שהמציאות מוכיחה בדיוק את ההפך: מה שאִפשר לציונות הדתית לזקוף את גווה היה דווקא מפעל ההתנחלויות. ברגע של כנות נאלץ רביצקי – כאמור, איש שמאל – להודות בצדקתו.
בשנים האחרונות ניכר שהציונות הדתית אכן עברה באופן מלא…
