מול שתי פסגות הזהות האחת
יצחק מאיר
יצחק מאיר הוא מחנך, משורר ומחזאי. איש שירות החוץ של מדינת ישראל; תפקידו האחרון היה שגריר ישראל בשווייץ.
עם פרוס שנת השישים למדינה, שחוגגת את חגה מתוך תחושה של הישגים מופלאים ומעוררי השתאות בעולם כולו, הגוברת לשעה על האכזבה הנוראה מירידתה של קרן תדמיתה כמדינה של תחייה לאומית ושל שלום, ועל ייסורי חשבון הנפש על כשלים שנראה שאפשר היה למנוע, ניצבת המדינה מול היקר מכול – זהותה. ומבוכתה קשה מנשוא
מגילת העצמאות מכריזה עליה, על מדינת ישראל שהיא מדינה יהודית. אפילו לא הכריזה כן, היה שמה הנבחר של המדינה חשוב כהכרזה, כי על כן מדינת ישראל, סומך ונסמך, משמעה מדינת עם ישראל, בארצו או בפזורה. כך, ולא כפי שנוטים לעתים לטעות ולפרש – מדינה ששמה ישראל. אכן, אף על פי שבלעז שמה של המדינה הוא THE STATE OF ISRAEL, כמעט כל העולם כולו מסתפק בנקיבת ISRAEL בלבד, ומעלים בלי משים את מהות המהויות של המדינה – היותה מדינה של עם ולא מדינה של אזרחיה. ברור לחלוטין – ולא יכול להיות כל הרהור או כל ערעור על כך גם לפי העניין וגם על פי הכרזת אבותיה המייסדים של המדינה – כי כל אזרחי המדינה,…